מאפינס אפרסקים

חוזרים בלילה מאיפשהו ואני מבקשת מאורן שיעצור לי באלונית כי מחר מגיעה חברה ואין בבית שומדבר להגיש ליד הקפה.
הוא עוצר, מבקש צ'ופר, אני חוזרת עם קוקילידה עבורו ושוקובו לעצמי.
ממשיכים לנסוע וכשכמעט מגיעים אני קולטת ששכחתי את העוגיות.

"אנ'לא חוזר לשומקום" הוא אומר וגמאני כבר שפוכה  ומחליטה להכין מאפינס כשאתעורר.

הן כלכך קלות להכנה, מוצלחות וממכרות,  שהכנתי אותן להערכתי מאות פעמים, לפעמים כמאפינס ולפעמים כעוגה בחושה.
 יש לי חשד שחלק מחברי מהמשחקים הגיעו אלי רק עבורם.

רשימת המצרכים היא גם אופן ההכנה
פשוט מכניסים אותם לקערה על פי הסדר וכל הזמן בוחשים :

2 ביצים שלמות

חצי כוס סוכר

סוכר וניל 

חצי כוס שמן

קורט מלח

קינמון

כוס וחצי קמח תופח
חופן שוקוצ'יפס או חצי חפיסת שוקולד שבור
קופסה קטנה של אפרסקים משומרים חתוכים לקוביות

מטבוחה - המתכון המקוצר ופטנט לקילוף שום

מטבוחה אמיתית זה טונות עבודה.
אורן מת על זה ומי לא בעצם?
ואני  שקצת מתעצלת עם הקילוף והחיתוך
המצאתי לנו מתכון מקוצר

המצרכים :

המוווון שיני שום קלופות וחתוכות
חצי פלפל חריף
3 קופסאות עגבניות חתוכות דק של מוטי
כף רסק עגבניות
מלח וסוכר

שמן

מכסים תחתית של סיר בשכבת שמן ולתוכה מכניסים את הפלפל החריף והשום.
פטנט אדיר לקילוף שום - מכניסים את שיני השום ל-30 שניות למיקרו וכשמוציאים הן נשלפות מהקליפה בלחיצה.
מטגנים קלות, להיזהר שלא ישרף ויקבל טעם מריר.

מוסיפים את העגבניות המרוסקות.
עכשיו תקשיבו, כבר עשינו קיצור ענק כשהשתמשנו בקופסאות שימורים במקום לחלוט ולקלוף ולחתוך עגבניות אמיתיות, אז תקפידו שהשימורים יהיו הכי איכותיים שיש.
לטעמי אף קופסת שימורים אחרת לא מתקרבת למרקם ולטעם של מוטי

מחלישים את הלהבה, ומבשלים כך כשלש-ארבע שעות על להבה נמוכה ומדי פעם בוחשים למנוע חריכת השכבה התחתונה
לקראת סיום הבישול מוסיפים כף של רסק עגבניות, מלח ומעט סוכר.

כשכל הנוזלים התאדו מבצעים את מבחן הריבה
מוציאים כף של מטבוחה לצלוחית, חוצים אותה, ואם היא נשארת יציבה ולא חוזרת למלא את האיזור שנפער זה סימן שהיא מוכנה.

מרוקאית שמכבדת את עצמה לעולם לא תכין מטבוחה שכזו
משקיענים  אמיתיים ימצאו בבלוג הקודם שלי  מתכון אליפות לדבר האמיתי

מטבוחה של 4 שעות הדבר האמיתי

מג'דרה דרוזית עם בורגול או עם אורז

מג'דרה היא תבשיל טעים, בריא, טבעוני, ואם היא מבוססת על אורז ולא על בורגול היא גם נטולת גלוטן.
אצלנו מעדיפים אותה על בסיס בורגול וכשאנחנו מבקרים בצפון אנחנו משתדלים לקנות ולהביא הביתה מנות ממסעדות דרוזיות [מכורה למג'דרה של ראמה]
כל נסיונותי, בעבר, להכין בעצמי בבית, נכשלו.  זה אפפם לא היה כמו שם.

לפני כשנה, כשהתארחנו בפסטיבל הסרטים בחיפה, שילבנו בחופשה סדנת בישול דרוזי
ממליצה עליה מכל הלב, מבשלים תחת הדרכה מפורטת ובסוף יושבים לסעודת מלכים.
ואם לא מתחשק לבשל אפשר גם להגיע רק לארוחה.
על כרטיס הביקור יש את הפרטים של פול שמארגן את הסדנאות ועליו בכתב יד הוספתי את מס הטלפון של פנינה, המארחת, למקרה שתרצו להגיע אליה רק לארוחה.

אז למדנו למלא קישואים, 

         

לגלגל עלי גפן וכרוב, לטגן בצק שכבר אינני זוכרת את שמו

ובמייל שמורים לי מתכונים נוספים שקיבלנו בסיום החוויה.
שומדבר מכל אלה לא הכנתי בבית מלבד המג'דרה שאני מכינה שוב ושוב ורביד ועדי מתות עליה.

כאמור, אנחנו מעדיפים את המג'דרה על בסיס בורגול
הצילומים, כאן,  יהיו דווקא של מג'דרה עם אורז משום שהיא מיועדת גם עבור מי שאינו אוכל גלוטן.   ההכנה זהה כך שתוכלו להכין אותה גם כך וגם אחרת.

מצרכים :

* כוס עדשים קטנטנים.  זה קריטי.  אפשר להכין מג'דרה מעדשים בגודל הרגיל הנמכרים בסופר ובחנויות התבלינים, זה פשוט לא יהיה אותו דבר.  
ניתן להשיג את הגודל הקטן בחנויות אורגניות ובחלק מחנויות התבלינים, באיזור שלנו, למשל, מוכרים את הסוג הזה אצל "חסיד" בנס ציונה.
* 3-4 בצלים גדולים פרוסים לחצאי עיגולים או קצוצים לקוביות.
* שמן זית לטיגון הבצל.
* כוס בורגול בינוני שטוף או כוס אורז שטוף על פי טעמכם

*מלח

* שלש כוסות מים.

אופן ההכנה:

בוררים ושוטפים את העדשים, מכניסים אותם לסיר עם שלש כוסות מים מהברז ומבשלים עד ריכוך.

בזמן שהם מתרככים, מטגנים את הבצל בשמן הזית על אש לא גבוהה, שיתבשל ולא ישרף. 

כמה שמן?  לא מעט. יוצקים שמן למחבת עד שהתחתית מכוסה בשכבה נאה.

כשהעדשים התרככו, מוסיפים לסיר את האורז או הבורגול השטוף, את הבצל יחד עם השמן ומוסיפים מלח לפי הטעם.

מנסיוני, אם בחרתם לבשל אורז, רצוי להוסיף עוד כחצי כוס מים.
אם הוספתם לסיר בורגול - אין צורך בתוספת מים.


מכסים את הסיר ונותנים לכל הטוב הזה להתבשל על אש חלשה עד שכל המים נספגו והבורגול התרכך.

       

   

טדאם!