היום, יום עוזרת, מכאן נובע שצריך לברוח מהבית בשבע בבוקר [בחופש!!!]
אני - "נראה לי שאני מבלה אצלך את מחר בבוקר".
הסטודנטית - "בכייף אבל אני עובדת".
אני - "אופיתך. אולי אבשל לך משהו ואקפיץ לך לעבודה לצהריים?"
היא - "אין צורך, עוד יש לי שניצלים ופסטה מהמשלוח הקודם, אבל בדיוק הסתיים. אפשר שתכיני את הפרגיות והדלעת אבל שיהיה ממש חריף?"
ברור שאפשר!
בסיר רחב מטגנים בצל חתוך גס
כשמזהיב מוסיפים רצועות או קוביות של פרגיות, קוביות דלעת [גילינו שעדיף דלורית] , מלח ופלפל שחור.
כשגם הן קצת מטוגנות נוסיף 3 שיני שום קצוצות, מעט זנגוויל מגורר, כף סוכר, 2 כפות משחת קארי ירוקה, פחית קרם קוקוס וכף אבקת מרק שהומסה בחצי כוס מים רותחים.
מעל הכל נפזר חופן של כוזברה ועלי בזיליקום טריים וקצוצים, ומעט אבקת צ'ילי [הקארי כבר מספיק חריף].
נבשל על אש קטנה עד שהדלעת מתרככת, מעולה לצד אורז לבן.
הריח משגע.
הפעם לא טעמתי, הכל עבורה.
בעצמי יוצאת לצהריים על החוף, בכל זאת, ימים אחרונים של חופש :)
- - - - - -
התבשיל מבוסס על המתכון המצוין של רותם ליברזון שעם הזמן התאמתי לטעמנו :
במקום פיסות עוף עם עצמות הסטודנטית מעדיפה פרגיות ובמקום דלעת - דלורית
כמוכן היא מעדיפה קארי ירוק ולא אדום [ניסינו את שניהם], דלעת מרוככת ולכן מבושלת ברוטב מההתחלה, וכך גם לגבי עשבי התיבול.
נראה ונקרא נפלא!
השבמחקתודה :)
מחקעירית, תתחדשי.
השבמחקלא ידעתי שיש בלוג חדש כי בקושי מספיקה להגיע למחשב.
נראה מתכון לגמרי בשבילי...
:)
שיו, רק עכשיו כשהצצתי במתכון כדי להכין הערב נתקלתי בתגובה שלך :)
מחק