יום שישי, 16 בדצמבר 2016

פלפלים ממולאים הכי שווים בעולם



החומרים:
פלפלים בכל הצבעים רק לא ירוק כהה כי הם מרים במיוחד.
בצל קצוץ.
500-700 גר' בשר טחון - אני טוחנת אצל הקצב חזה בקר טרי, ואת העצמות שומרת למרק/חמין.
חצי חבילת פטרוזיליה קצוצה.
חצי חבילת שמיר קצוצה.
2 כוסות אורז.
קופסת רסק עגבניות בינונית.
מלח, פלפל, אבקת מרק, סוכר.
יש הכל?
מ-ת-ח-י-ל-י-ם :

שוטפים את הפלפלים ומסדרימותם בסיר רחב ושטוח, מורידים את החלק העליון כדי לאפשר לאורז 'להישרף' מלמעלה.



בנתיים, בסיר אחר, מטגנים את קוביות הבצל עד הזהבה



מוסיפים את הבשר הטחון וממשיכים בטיגון עד שהוא מחליף צבע, מפוררים את הבשר תוך כדי הטיגון, אני עושה זאת בעזרת ממחה, או איך שלא קוראים למכשיר איתו מכינים פירה:



מוסיפים אורז שטוף



ואת עשבי התיבול הקצוצים



כעת מתבלים : מלח ופלפל, שתי קופסאות של רסק עגבניות קטנות [או שני שליש של קופסה בינונית, הרבה יותר משתלם, ידעתם?],  אבקת מרק ומעט סוכר כדי לשבור את חמיצות הרסק.



אוקי. עכשיו מגיע חלק חשוב :
לאט ובסבלנות, מוסיפים מים רותחים ונותנים להם להתבשל ולהיספג באורז, יכוליות שכך מכינים ריזוטו, מעולם לא הכנתי אבל נראה לי שהשיטה דומה, ממשיכים להוסיף בכל פעם כוס של מים רותחים ולבשל על אש קטנה עד שהאורז חצי מבושל, כלומר, נגיס אבל לא ממש רך.



ממלאים את הפלפלים ומשאירים מקום, לא לשכוח שהאורז ממשיך לתפוח בבישול :



מכינים את הרוטב בסיר שבו הכנו את המילוי : מוסיפים את הרסק שנשאר או פותחים קופסה קטנה נוספת, מתבלים באותם תבלינים בהם תובל המילוי, ומערבבים עם מים רותחים.
יוצקים את הרוטב סביב הפלפלים וגם לתוכם כדי שיעזרו למילוי להמשיך להתבשל:


מבשלים על הכיריים כחצי שעה ומעבירים לתנור לשעה נוספת עד ריכוך והשחמה. משתדלים לא לגנוב את החלק השרוף מכל הפלפלים למרות זה קשה נורא


כמה הערות לא ממש חשובות ובכל זאת :
* בכל מקרה בו צריך יותר מקופסת רסק קטנה כדאי להשתמש בבינונית.  הגדולה - גדולה מדי [עבורי] אבל הבינונית עולה פחות משתי קופסאות קטנות.
* האיש מצא אבקת מרק ללא מונוסודיום וללא צבעי מאכל וחומרים משמרים.  אני לא מצליחה לבשל ללא אבקת מרק כך שזה פיתרון מעולה לאנשים כמוני. [יקר יותר כמובן, אבל שווה]
* כמובן שלא חייבים להוריד את החלק העליון של הפלפלים, אפשר לחתוך חלקית, למלא ולסגור, מתקבל פלפל חכוך ומשגע בחלק העליון במקום אורז חרוך, לבחירתכם.
* אצלנו אוהבים פלפלים אדומים, צהובים וכתומים.   הירוקים מרים מדי עבורנו, במיוחד בעלי הקליפה הכהה. עניין של טעם.
* אם נשאר מילוי בסיר, אני מוסיפה מים ומבשלת עד ריכוך, זה נחטף מיידית, וקוראים לזה : אורלונז - על משקל בולונז.




יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

מטבוחה של ארבע שעות - הדבר האמיתי

* פורסם לראשונה ב"תמונות באותיות" 30.5.12 כשהקטנה ביקרה אצל אורן בדבלין [לפני היציאה לרילו]



מטבוחה אמיתית עושה לו את זה.
כל מרוקאית אסלית שנתנה לו מהאדום האדום הזה, זכתה ממנו לכזה חיוך שמאותו רגע היתה שולחת לו קופסאות מלאות בסלט הקסם שעושה אותו למאושר.
כך היה זוכה למשלוחים מאמא של מאיר חברו הטוב או מנלי הסייעת היקרה שלי.
אז ברור שגמאני רציתי, לא את המטבוחה, את אותו חיוך.

זו באמת המון עבודה, כך שכשהייתי מכינה הייתי מדלגת על כל מיני שלבים, עושה קיצורים:

פעם לא קולפת את העגבניות, ופעם לא שורפת את הפלפלים או מבשלת על אש חזקה מדי או זמן קצר מדי,,,
זה טעים, הוא היה אומר, אבל זה לא באמת מטבוחה.

וכשהיה גובר עליו הקריז היה מזמין מקום במסעדת 'אורו' שבפארק המדע ברחובות, ואת המטבוחה שלהם מבקש פעמיים, מנה אחת כדי לארוז הביתה.
אבל באירלנד אין 'אורו' ובביקור האחרון הכנתי את הדבר האמיתי, בלי קיצורים ובלי דילוגים, חבריו והוא כלכך התלהבו שחשדתי שאולי זה רק משום שבמדבר כל קוץ פרח.

אז הכנתי גם בארץ והבאתי לנלי לטעימה. הביקורת עברה בהצלחה.

אז הנה אני כאן לחלוקיתכם בתמונות [סופסוף] את המטבוחה שמתקררת אצלי ברגעים אלה בסיר :

קולפים עגבניות בשלות וחותכימותן לקוביות.
איך קולפים?
חורצים איקס בשני צידי העגבניה, מניחים בקערה, שופכים מים רותחים וממתינים 2 דקות.  הקליפה יורדת כמעט מעצמה.


שורפים את קליפתם של 2 פלפלים אדומים [גמבות] ואחד ירוק חריף.
את האדומים אני שורפת בגריל ואת הירוק על אש הגז הגלויה.
עוטפימותם כשהם עדיין חמים, אחרי ש'יזיעו' הקליפה תרד מהם בקלי קלות.
חותכים גמותם לקוביות.



מכניסים לסיר קוביות מראש שלם של שום, פלפל חריף ושמן בנדיבות.
מדליקים את הלהבה.


כשרותח, לפני שהשום ישרף וימרר לנו את התבשיל, מוסיפים את קוביות הפלפלים האדומים



אחרי טיגון קל מוסיפים את קוביות העגבניות הקלופות



מביאים לרתיחה, מחלישים את האש ומבשלים 4 שעות! עד שכל המים מצטמצמים.
לא צריך לעשות לסיר בייביסיטר, אבל כדאי מדי פעם לבחוש.
מאד לא נעים לגלות סיר שרוף.



אם אתם אנשים של שלאפ שטונדה כמוני, מפסיקים את הבישול וממשיכים כשמתעוררים.
כשכל המים הצטמצמו, מוסיפים כף גדושה של רסק עגבניות, מלח ומעט סוכר.

מקררים וטועמים.


יום ראשון, 3 ביולי 2016

חמוצים אסיתיים




מי לא מכור לצלוחיות החמוצים של האסיתיות?
ירקות בטעם חמוץ-מתוק-חריף כמו החיים.


כדרכם של חמוצים יש גירסאות רבות ומליוני פטנטים
וזו השיטה המנצחת שלי :

לסיר גדול מכניסים סוכר, מים וחומץ ביחס של 1:1:1
[בכמויות שאני עושה מדובר על ליטר מכל נוזל ושקית שלמה של סוכר]
מוסיפים פלפל חריף חתוך או אפילו שניים,
כפית מלח,
ופרוסות של ג'ינג'ר טרי ללא הקליפה.




זה אומר כוס מכל מרכיב או ליטר מכל מרכיב, וכן, זה הרבה סוכר.
לא כל הנוזלים נכנסים בסופו של דבר לצנצנות, ואתם יכולים כמובן לנסות תמהילים אחרים או אפילו ממתיקים מלאכותיים, עם הנסיון תגיעו למתכון המנצח שלכם, אבל כרגע, ביקשתם את שלי ודי להתנצל.


מדליקים את האש ומערבבים עד שכל הסוכר נמס, לא חובה להביא לרתיחה וחשוב לערבב כדי שהסוכר לא יתקרמל בתחתית.
כשאין זכר לגרגרי הסוכר מכבים את האש ומוציאים את הג'ינג'ר והפלפל, נוסיפותם בסוף כדי שיהיה קל לזהות.  לא כלכך נעים לתת ביס בג'ינג'ר שהתחפש לכרוב.



כעת מתחילים להכניס את הירקות לסיר [כשהוא כבר לא על האש, זוכרים?]

השילוב המנצח שלנו הוא כרוב גזר ומלפפונים.
כמובן שתוכלו להוסיף גם כרובית, פלפלים צבעוניים וכל ירק שאתם אוהבים אבל הבסיס הוא מאסט [ולטעמנו גם הכי טעים].


תחילה כרוב שלם שחתכתי לפיסות גסות.



נותנים לכרוב לאבד נפח ולשקוע בנוזלים החמים ובנתיים קולפים וחותכים את הגזרים.




נוסיף גם אותם ובנתיים נפרוס את המלפפונים כולל הקליפה ששומרת על צורתם.



זהו.  כמעט סיימנו.

כשכל הירקות איבדו קצת מהנפח נתחיל למלא את הצנצנות ולדחוס את הירקות ללא בושה.
אם אין מספיק צנצנות אפשר להשתמש גם בקופסאות חד פעמיות.

כשכל הירקות מצאו את מקומם נמלא את הצנצנות בנוזלים, ולפני שנסגור את המיכסה נוסיף מלמעלה קצת מהפלפל החריף והג'ינג'ר.

כשהירקות התקררו נעביר את הצנצנות למקרר, יום אחד מספיק כדי לקבל את הטעם המופלא.

את הנוזלים שנשארו בסיר שופכים, אין בהם צורך.


השיטה הזו עדיפה בעיני על פעולת ההחמצה בתוך הצנצנות, בשיטה הרגילה למחרת כבר יצופו הירקות במחצית העליונה של הצנצנת כשבחלק התחתון נקבל חצי צנצנת עם נוזלים שתופסת לנו סתם מקום במקרר וממילא תישפך. 

להגשה - נעביר את הירקות לצלחת ונפזר עליה שומשום שחור קלוי.
אל תוותרו. חפשו אותו במדפים האסיתיים, זה משדרג את הטעם בכמה רמות.