יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

מטבוחה של ארבע שעות - הדבר האמיתי

* פורסם לראשונה ב"תמונות באותיות" 30.5.12 כשהקטנה ביקרה אצל אורן בדבלין [לפני היציאה לרילו]



מטבוחה אמיתית עושה לו את זה.
כל מרוקאית אסלית שנתנה לו מהאדום האדום הזה, זכתה ממנו לכזה חיוך שמאותו רגע היתה שולחת לו קופסאות מלאות בסלט הקסם שעושה אותו למאושר.
כך היה זוכה למשלוחים מאמא של מאיר חברו הטוב או מנלי הסייעת היקרה שלי.
אז ברור שגמאני רציתי, לא את המטבוחה, את אותו חיוך.

זו באמת המון עבודה, כך שכשהייתי מכינה הייתי מדלגת על כל מיני שלבים, עושה קיצורים:

פעם לא קולפת את העגבניות, ופעם לא שורפת את הפלפלים או מבשלת על אש חזקה מדי או זמן קצר מדי,,,
זה טעים, הוא היה אומר, אבל זה לא באמת מטבוחה.

וכשהיה גובר עליו הקריז היה מזמין מקום במסעדת 'אורו' שבפארק המדע ברחובות, ואת המטבוחה שלהם מבקש פעמיים, מנה אחת כדי לארוז הביתה.
אבל באירלנד אין 'אורו' ובביקור האחרון הכנתי את הדבר האמיתי, בלי קיצורים ובלי דילוגים, חבריו והוא כלכך התלהבו שחשדתי שאולי זה רק משום שבמדבר כל קוץ פרח.

אז הכנתי גם בארץ והבאתי לנלי לטעימה. הביקורת עברה בהצלחה.

אז הנה אני כאן לחלוקיתכם בתמונות [סופסוף] את המטבוחה שמתקררת אצלי ברגעים אלה בסיר :

קולפים עגבניות בשלות וחותכימותן לקוביות.
איך קולפים?
חורצים איקס בשני צידי העגבניה, מניחים בקערה, שופכים מים רותחים וממתינים 2 דקות.  הקליפה יורדת כמעט מעצמה.


שורפים את קליפתם של 2 פלפלים אדומים [גמבות] ואחד ירוק חריף.
את האדומים אני שורפת בגריל ואת הירוק על אש הגז הגלויה.
עוטפימותם כשהם עדיין חמים, אחרי ש'יזיעו' הקליפה תרד מהם בקלי קלות.
חותכים גמותם לקוביות.



מכניסים לסיר קוביות מראש שלם של שום, פלפל חריף ושמן בנדיבות.
מדליקים את הלהבה.


כשרותח, לפני שהשום ישרף וימרר לנו את התבשיל, מוסיפים את קוביות הפלפלים האדומים



אחרי טיגון קל מוסיפים את קוביות העגבניות הקלופות



מביאים לרתיחה, מחלישים את האש ומבשלים 4 שעות! עד שכל המים מצטמצמים.
לא צריך לעשות לסיר בייביסיטר, אבל כדאי מדי פעם לבחוש.
מאד לא נעים לגלות סיר שרוף.



אם אתם אנשים של שלאפ שטונדה כמוני, מפסיקים את הבישול וממשיכים כשמתעוררים.
כשכל המים הצטמצמו, מוסיפים כף גדושה של רסק עגבניות, מלח ומעט סוכר.

מקררים וטועמים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה