כרובית אנטיפסטי

 להכנת כרובית אפשר להשתמש בכרובית טריה או בפרחי כרובית קפואה 

השינוי יהיה רק בשלב הראשון:

אם זו כרובית קפואה, אני אפשיר אותה בקערת מים חמים ואסנן

אם זו כרובית טריה, אני ארתיח אותה בסיר עם כפית מלח, ומיד אסנן

לשלב הסינון כדאי לתת כמה שיותר זמן [אפילו שעה]

כשהכרובית חלוטה ומסוננת, אפרק אותה לפרחים, ואם היא כבר מפורקת, אחתוך לחצי במידה והפרחים גדולים מדי.

אניח בקערה, אוסיף שמן זית ותבלינים [מלח ופלפל שחור אם אוהבים]

כעת ניתן להכניס לתבנית על נייר אפיה ולאפות בחום של 200 מעלות טורבו

או ״לטגן״ באוויר חם  בנינג׳ה

עד שהכרובית שחומה.

בעיני הכי טעים לאכול אותה אחרי שהיא מתקררת

מרק עוף

סבתוש היתה אומרת שמרק עוף זה הפניצלין היהודי

כשהייתי ילדה אכלתי אצלה בכל יום אחרי בית הספר וזה תמיד היה מרק צח עם אורז מבושל, היתה מבשלת את האורז כמו פסטה דקות  - בהרבה מים רותחים ומסננת כשמתרכך.

בבגרותי כשקיבלתי במתנה את הקרוהן המלעון למדתי עד כמה מרק צח עם אורז מבושל [2-3 כפות בצלחת] יכולים להרגיע את הבטן ואת הנשמה.

אז איך נכין?

רשימת המצרכים על פי הסדר שאני מכניסה לסיר:

 🍲 חלקי עופות, רצוי עם עצמות, כנפיים, גרונות וגב הם המועדפים שיפרישו למרק ג'לטין מבורך, ואפשר כמובן גם שוקיים או כרעיים.

לא משנה כמה העוף נקי ומוכשר והכל - אני תמיד אשפוך עליו בקערה מים רותחים ואשטוף היטב.

🍲 גזר קלוף וחתוך

🍲 טבעות של קישואים

🍲 שורש פטרוזיליה וראש של סלרי

השורשים נותנים את הטעמים העמוקים למרק במיוחד אם כמוני אתם לא משתמשים באבקת מרק, אל תוותרו עליהם

🍲 דלעת או דלורית, בטטה, עלים וגבעולים של סלרי ובצל - המועדפת עלי מבחינת הטעם היא הדלורית, פורסת ממנה פרוסות עם הקליפה כדי שלא תתפרק בבישול

🍲 זהו, כמעט מוכן, צרור של פטרוזיליה וצרור של שמיר, דוחסים אותם גם אם הסיר כבר מלא, אחרי הרתיחה הירקות יתכווצו ויתפנה מקום עבורם.

כף גדושה של מלח ומים רותחים עד כיסוי הירקות, לא יותר, אנחנו רוצים מרק מלא טעמים עמוקים ולא מוסיפים אבקת מרק - זוכרים?

🍲 זהו. מביאים לרתיחה, מחלישים לאש נמוכה ומבשלים בסבלנות לפחות שעה.

הריח בבית משגע ומבטיח

מגישים עם אטריות דקות, אורז מבושל, קניידלעך או שקדי מרק 
למהדרין מותר גם וגם וגם

חמוצים שלמדתי משלמה

 

 

זו וריאציה עצלנית על החמוצים המרוקאים שלמדתי משלמה.

שלמה משקיען ומשרה כל ירק בקערית נפרדת

ורק כשהם כבושים הוא מסדר אותם בשכבות בצנצנות.

אני הפכתי אותם למעין סלט כבוש

ירקות אפשר לבחור לפי הטעם

אצל הבנות זה: כרוב, גזר, קולורבי, שומר וסלרי.

כשכל הבריאות הזו בקערה גדולה
אני מוסיפה:
לימונים סחוטים 

שמן זית

חומץ

שום קצוץ

מלח

אפשר גם מעט סוכר [אם שלמה ישמע הוא יזדעזע]

כמה? אין לי כמויות, תחשבו במרוקאית, כלומר בנדיבות. נדיבות רבה.

אני משאירה אותם בקערה כמה שעות

מערבבת מדי פעם

וכשמרגישה שהם מוכנים - מסדרת בקופסאות.

בניגוד לחמוצים אחרים,

כאן הירקות לא מוצפים בנוזלים

והמעט שיש מתרכז בתחתית

לכן כדאי גם כשהם במקרר, לערבב מדי פעם או להפוך את הצנצנת.

דג מרוקאי שרביד הכי אוהבת

מה צריך?

פרוסות של עגבניות בשלות

גמבות חתוכות לפסים

שום טרי קצוץ

צ׳ילי או פלפלים חריפים חצויים

חבילת כוזברה

חופן גרגרי חומוס מופשרים [סנפרוסט]

מלח

פפריקה מתוקה

1/4 כוס מים רותחים שהמסנו בתוכם כפית אבקת מרק

שמן

דגים:
מתחילים ישתמשו בפילה של מושט/בורי/סלמון רצוי מדג טרי.
מתקדמים יוכלו לעבור לפרוסות דגים עם עצמות
בגיזרה הזו הכי שווה בעיני הבורי

משמנים סוטאז׳ ומסדרים עליו שיכבה של עגבניות, עליהן את הגמבות והשום.

מכסים, מדליקים את האש וממתינים שיווצר רוטב.

בנתיים משרים את הדגים בקערה עם שמן, מלח והרבה פפריקה מתוקה, אפשר גם קצת חריפה

כשמתחיל להיווצר בסיר רוטב, נכניס את הדגים לשקעים כמו בהכנסת ביצים לשקשוקה ונכסה אותם עם הרוטב

נפזר מעל את גרגרי החומוס 

נפזר את הכוזברה והפלפלים החריפים ומעל הכל ניצוק בעדינות עם כף את אבקת המרק המומסת ברבע כוס מים רותחים.

נבשל על אש בינונית כרבע שעה כשמדי פעם אנחנו יוצקים מהרוטב על הדגים
ומנערים את הסיר לעירבוב עדין

למה שני סירים? כי רביד אוהבת את הדגים חריפים אש
והסיר השני נטול צ׳ילי

מאפינס אפרסקים

חוזרים בלילה מאיפשהו ואני מבקשת מאורן שיעצור לי באלונית כי מחר מגיעה חברה ואין בבית שומדבר להגיש ליד הקפה.
הוא עוצר, מבקש צ'ופר, אני חוזרת עם קוקילידה עבורו ושוקובו לעצמי.
ממשיכים לנסוע וכשכמעט מגיעים אני קולטת ששכחתי את העוגיות.

"אנ'לא חוזר לשומקום" הוא אומר וגמאני כבר שפוכה  ומחליטה להכין מאפינס כשאתעורר.

הן כלכך קלות להכנה, מוצלחות וממכרות,  שהכנתי אותן להערכתי מאות פעמים, לפעמים כמאפינס ולפעמים כעוגה בחושה.
 יש לי חשד שחלק מחברי מהמשחקים הגיעו אלי רק עבורם.

רשימת המצרכים היא גם אופן ההכנה
פשוט מכניסים אותם לקערה על פי הסדר וכל הזמן בוחשים :

2 ביצים שלמות

חצי כוס סוכר

סוכר וניל 

חצי כוס שמן

קורט מלח

קינמון

כוס וחצי קמח תופח
חופן שוקוצ'יפס או חצי חפיסת שוקולד שבור
קופסה קטנה של אפרסקים משומרים חתוכים לקוביות

מטבוחה - המתכון המקוצר ופטנט לקילוף שום

מטבוחה אמיתית זה טונות עבודה.
אורן מת על זה ומי לא בעצם?
ואני  שקצת מתעצלת עם הקילוף והחיתוך
המצאתי לנו מתכון מקוצר

המצרכים :

המוווון שיני שום קלופות וחתוכות
חצי פלפל חריף
3 קופסאות עגבניות חתוכות דק של מוטי
כף רסק עגבניות
מלח וסוכר

שמן

מכסים תחתית של סיר בשכבת שמן ולתוכה מכניסים את הפלפל החריף והשום.
פטנט אדיר לקילוף שום - מכניסים את שיני השום ל-30 שניות למיקרו וכשמוציאים הן נשלפות מהקליפה בלחיצה.
מטגנים קלות, להיזהר שלא ישרף ויקבל טעם מריר.

מוסיפים את העגבניות המרוסקות.
עכשיו תקשיבו, כבר עשינו קיצור ענק כשהשתמשנו בקופסאות שימורים במקום לחלוט ולקלוף ולחתוך עגבניות אמיתיות, אז תקפידו שהשימורים יהיו הכי איכותיים שיש.
לטעמי אף קופסת שימורים אחרת לא מתקרבת למרקם ולטעם של מוטי

מחלישים את הלהבה, ומבשלים כך כשלש-ארבע שעות על להבה נמוכה ומדי פעם בוחשים למנוע חריכת השכבה התחתונה
לקראת סיום הבישול מוסיפים כף של רסק עגבניות, מלח ומעט סוכר.

כשכל הנוזלים התאדו מבצעים את מבחן הריבה
מוציאים כף של מטבוחה לצלוחית, חוצים אותה, ואם היא נשארת יציבה ולא חוזרת למלא את האיזור שנפער זה סימן שהיא מוכנה.

מרוקאית שמכבדת את עצמה לעולם לא תכין מטבוחה שכזו
משקיענים  אמיתיים ימצאו בבלוג הקודם שלי  מתכון אליפות לדבר האמיתי

מטבוחה של 4 שעות הדבר האמיתי

מג'דרה דרוזית עם בורגול או עם אורז

מג'דרה היא תבשיל טעים, בריא, טבעוני, ואם היא מבוססת על אורז ולא על בורגול היא גם נטולת גלוטן.
אצלנו מעדיפים אותה על בסיס בורגול וכשאנחנו מבקרים בצפון אנחנו משתדלים לקנות ולהביא הביתה מנות ממסעדות דרוזיות [מכורה למג'דרה של ראמה]
כל נסיונותי, בעבר, להכין בעצמי בבית, נכשלו.  זה אפפם לא היה כמו שם.

לפני כשנה, כשהתארחנו בפסטיבל הסרטים בחיפה, שילבנו בחופשה סדנת בישול דרוזי
ממליצה עליה מכל הלב, מבשלים תחת הדרכה מפורטת ובסוף יושבים לסעודת מלכים.
ואם לא מתחשק לבשל אפשר גם להגיע רק לארוחה.
על כרטיס הביקור יש את הפרטים של פול שמארגן את הסדנאות ועליו בכתב יד הוספתי את מס הטלפון של פנינה, המארחת, למקרה שתרצו להגיע אליה רק לארוחה.

אז למדנו למלא קישואים, 

         

לגלגל עלי גפן וכרוב, לטגן בצק שכבר אינני זוכרת את שמו

ובמייל שמורים לי מתכונים נוספים שקיבלנו בסיום החוויה.
שומדבר מכל אלה לא הכנתי בבית מלבד המג'דרה שאני מכינה שוב ושוב ורביד ועדי מתות עליה.

כאמור, אנחנו מעדיפים את המג'דרה על בסיס בורגול
הצילומים, כאן,  יהיו דווקא של מג'דרה עם אורז משום שהיא מיועדת גם עבור מי שאינו אוכל גלוטן.   ההכנה זהה כך שתוכלו להכין אותה גם כך וגם אחרת.

מצרכים :

* כוס עדשים קטנטנים.  זה קריטי.  אפשר להכין מג'דרה מעדשים בגודל הרגיל הנמכרים בסופר ובחנויות התבלינים, זה פשוט לא יהיה אותו דבר.  
ניתן להשיג את הגודל הקטן בחנויות אורגניות ובחלק מחנויות התבלינים, באיזור שלנו, למשל, מוכרים את הסוג הזה אצל "חסיד" בנס ציונה.
* 3-4 בצלים גדולים פרוסים לחצאי עיגולים או קצוצים לקוביות.
* שמן זית לטיגון הבצל.
* כוס בורגול בינוני שטוף או כוס אורז שטוף על פי טעמכם

*מלח

* שלש כוסות מים.

אופן ההכנה:

בוררים ושוטפים את העדשים, מכניסים אותם לסיר עם שלש כוסות מים מהברז ומבשלים עד ריכוך.

בזמן שהם מתרככים, מטגנים את הבצל בשמן הזית על אש לא גבוהה, שיתבשל ולא ישרף. 

כמה שמן?  לא מעט. יוצקים שמן למחבת עד שהתחתית מכוסה בשכבה נאה.

כשהעדשים התרככו, מוסיפים לסיר את האורז או הבורגול השטוף, את הבצל יחד עם השמן ומוסיפים מלח לפי הטעם.

מנסיוני, אם בחרתם לבשל אורז, רצוי להוסיף עוד כחצי כוס מים.
אם הוספתם לסיר בורגול - אין צורך בתוספת מים.


מכסים את הסיר ונותנים לכל הטוב הזה להתבשל על אש חלשה עד שכל המים נספגו והבורגול התרכך.

       

   

טדאם!